חברת הגיחון מיישמת עיר חכמה / מאמר בעיתון הארץ

מאמר שפורסם בעיתון הארץ



חוכמת העיר || הטכנולוגיות של ערי העתיד

מתקנים למעקב אחר צריכת המים והחשמל של תושבים וחברות הם צעד ראשון בדרך להפיכת יישובים ל"ערים חכמות", שיבזבזו פחות משאבים חיוניים

·         צפריר רינת    27.09.2013
         
אחרי שיחנה את המכונית החשמלית שלו ליד עמדת ההטענה ויבדוק במונה החכם בביתו את
המצב הכללי של צריכת החשמל, יוכל תושב העיר החכמה לבדוק במערכת המידע באינטרנט מה מקור דליפת המים המתרחשת ברחוב. אחרי ששוכנע שהנושא מטופל, הוא יפנה בנחת את הפסולת שאותה הפריד לפחים מיוחדים, תוך שהוא יודע בבטחה שבקצה העיר מחכה מתקן שיהפוך אותה לחשמל. זה אולי נשמע כמו חזון בדיוני לאחרית ימים ירוקה אבל בכמה ערים בעולם וגם בישראל ננקטים הצעדים הראשונים לקראת יישום תפישת “העיר החכמה”.

המונח מתייחס ליישובים המנצלים באופן חסכוני יותר משאבים יקרי ערך. כך, למשל, המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה תתקין בקרוב מונים מתקדמים במבנים שבשטחה, בשיתוף עם חברת החשמל. לפרוייקט הניסיוני עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על צריכת האנרגיה בישראל.

בחודשים האחרונים משלים משרד האנרגיה והמים, בהובלת המדען הראשי במשרד, הד"ר שלמה ולד, את הקמת המנהלה לערים חכמות. בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים ועם גופים אקדמיים ובהם המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, תסייע המנהלה לרשויות מקומיות לשלב במערכות הניהול שלהן טכנולוגיות מידע מתקדמות, כדי לייעל את התשתיות בתחומן. גם האיחוד האירופי מקדם יוזמה לפיתוח ערים חכמות והמגמה מתרחבת ליבשות נוספות. חלק מהטכנולוגיות העומדות לרשות ערים חכמות יוצגו בתערוכת ווטק לטכנולוגיות שימוש במים, שתיערך בתל אביב בחודש הבא.

הצורך ביצירת ערים חכמות נובע ממחסור עולמי במשאבי אנרגיה, מים וקרקע. בערים רבות בעולם התשתיות הקיימות עדיין לא מנצלות את הטכנולוגיות המתקדמות בתחומי הסביבה והמידע. לכן נמשכות בהן תופעות כמו דליפת מים וצריכת חשמל בזבזנית בהיקף רחב.

הרעיון המרכזי בתפישת העיר החכמה הוא לשלב טכנולוגיות מידע חדישות בתשתיות העירוניות. "המנהלה שלנו תתמקד במידה רבה בשילוב של אפשרויות להעברת מידע בתוך אזורים שבהם יש בנייה חדשה", אומר הד"ר ולד. "כך אפשר יהיה לתכנן מראש את המערכת. למשל, סיבי תקשורת המותקנים בקרקע יוכלו לשמש גם לפיתוח רשת חשמל חכמה".

רוב הפרויקטים ליצירת ערים חכמות בעולם מתמקדים בתחומי האנרגיה והמים, שביניהם זיקה משותפת ככל שמדובר בצריכת משאבים. מתקנים לשאיבת מים או להזרמתם וכן מתקני טיהור שפכים הם צרכני אנרגיה גדולים. הפיתוח המתקדם ביותר בכל הנוגע לפיתוח עיר חכמה הוא רשת חכמה (Smart Grid) במערכת אספקת החשמל. היבט נוסף של העיר החכמה הוא ניצול יעיל ומתוכנן של כמויות פסולת גדולות הנוצרות בתחומה והפיכתן למקור אנרגיה או לחומר גלם באמצעות מיחזור.

רשת חכמה מאפשרת לצרכנים וליצרני החשמל לקבל מידע מפורט על צריכת החשמל ולנהל אותו באופן יעיל יותר. בפרויקט הניסיוני המתקיים בבנימינה-גבעת עדה יותקנו בשלב ראשון מונים חכמים במבנים בעיר. הם יאפשרו לצרכנים לקבל מידע על היקף צריכת החשמל שלהם, להשוות אותו לצרכנים אחרים ולהחליט באילו מכשירים להשתמש. חברת החשמל תקבל מידע מקיף יותר, שאמור לסייע לה להפעיל ביתר יעילות את הרשת. בעתיד היא תוכל להסתייע במידע כדי לנהל רשתות שלהן יתווסף עומס ממקורות כמו מתקנים סולאריים ביתיים לייצור חשמל.

בירושלים נעשה בשנה האחרונה שימוש במערכת למעקב אחר תפקוד רשת אספקת המים על מתקניה השונים. התאגיד העירוני למים ולביוב, הגיחון, משתמש לשם מעקב זה במערכת ניתוח נתוני מערכת מים שפיתחה החברה הישראלית "טקאדו".

"לתאגידי מים בישראל ובעולם יש יכולת לאסוף מידע על נתונים כמו זרימה ואיכות המים, אבל עד עכשיו הם לא ידעו איך לנצל מידע זה ולפעול לתיקון מוקדם של תקלות או להפעלה יעילה של אמצעים כמו משאבות", מסביר אמיר פלג, אחד הבעלים של טקאדו. "המערכת שלנו מאפשרת לנתח את המידע ולהבחין, למשל, בשינויים המעידים על תקלות כמו דליפת מים, או תפקוד לקוי של אחד המכשירים".

פחת מים כתוצאה מדליפות הוא אחת הבעיות החמורות ביותר שאתן מתמודדות ערים רבות בעולם וגם בישראל. המערכת של טקאדו כבר נמצאת בשימוש בערים גדולות כמו לונדון, בילבאו שבחבל הבאסקים בספרד ומלבורן שבאוסטרליה. "עם הזמן אתה יכול לאסוף מידע על דפוסי צריכה של שכונות ואזורים מסוימים", מסביר פלג, שנמנה גם עם מייסדי פורום בינלאומי לרשתות מים חכמות. "אם אתה רואה שיש פתאום שינוי בזרימת מים באחת השכונות, אתה יכול להעריך שמדובר בתקלה או בדליפה ולהגיב במהירות".

תאגידי מים וביוב שהוקמו בישראל יוכלו להביא להרחבה משמעותית של שימוש בטכנולוגיות חדישות לחיסכון בשימוש במים. בכמה ערים כבר הותקנו שעוני מים מתקדמים, המעבירים מידע בזמן אמת למערכת ממוחשבת, ללא צורך במדידה ידנית.

הדרך ליישום תפישת העיר החכמה בישראל ובמקומות נוספים בעולם בהיקף מלא עדיין ארוכה ופרויקטים רבים בתחום עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים. ההתקדמות העיקרית היא בהתקנת מוני חשמל מתקדמים. בשוודיה, לדוגמה, כבר הותקנו 5.2 מיליון מונים כאלה. פינלנד משלימה התקנת מיליוני מונים, בעלות של קרוב למיליארד יורו. התקנת המונים היא רק שלב ראשון ביישום הרשת החכמה. ההמשך מבוסס על שילוב נכון של מכשירי חשמל חסכוניים במשקי הבית ועל רשת החשמל עצמה. למשל, בעיר מנהיים בגרמניה, שהוכרזה "עיר מודל" באירופה לשימוש ברשת חכמה, מתבצע ניסוי של הפעלת מכשירים ביתיים באופן יעיל יותר מתוך הסתמכות על המידע שמספק המונה החכם.

יש לציין שבחלק ממדינות אירופה, ובהן גרמניה, יש התנגדות ציבורית לא מבוטלת לשימוש באמצעים כמו רשת חכמה. תושבים רבים בגרמניה חוששים מפגיעה בפרטיותם כתוצאה מהיכולת לפקח על צריכת החשמל שלהם ולעקוב אחריו באופן רציף באמצעות הרשת. יש תושבים המתנגדים לשימוש באמצעים של רשת חכמה בגלל עלותם הגבוהה. בכמה מדינות אף יש חשש שהרשת החכמה תגביר את עומס הקרינה אליה חשופים תושבים כתוצאה משימוש באמצעים אלקטרוניים נוספים. 

בישראל יש פערים גדולים בין החזון והיישום של רשתות חכמות בתחום המים והאנרגיה, כפי שממחיש המקרה של ירושלים. תאגיד הגיחון אמנם משתמש באמצעים מתקדמים כדי לקבל מידע על מערכת המים, אבל חלק גדול מהמבנים במזרח העיר עדיין אינם מחוברים למערכת הולכת השפכים של העיר. השפכים של מבנים אלה מוזרמים ישירות לנחל קדרון. כך נוצר בזבוז של משאב שהיה יכול לשמש להשקיה ונוצר זיהום חמור של נחל ייחודי באזור מדברי.

גם בטיפול בפסולת הדרך אל העיר החכמה עדיין ארוכה. בישראל לא אושר עד היום החוק המאפשר לרשויות המקומיות להיות אחראיות על פינוי פסולת בניין והעברתה למיחזור. התקדמות מסוימת נרשמה בדרך להקמת מתקנים חדישים, שיוכלו לקלוט פסולת אורגנית (שאריות מזון) ולהפוך אותה לדשן או לייצר ממנה חשמל שיוכל לסייע בצריכת החשמל העירונית. כמה מתקנים כאלה אמורים לקום בשנתיים הקרובות באזור השרון, בגוש דן ובאשדוד.

 

 

 

חזרה